הנגשה לסטודנטים וסטודנטיות כבדי שמיעה וחירשים בעידן הקורונה – חקיקה מול מציאות

university-105709_1920

מאמר מאת עו"ד צביה אדמון ועידו גרנות

מגיפת הקורונה והמעבר ללימודים מקוונים, מחדדים את הצורך בהספקת התאמות נגישות לסטודנטים עם מוגבלות, לרבות סטודנטים חירשים וכבדי שמיעה. ללא הספקת התאמות אלו, יווצר פער בין סטודנטים עם מוגבלות לסטודנטים ללא מוגבלות, הסותר את מטרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו.

בהתאם להוראות חוק השוויון על המוסדות האקדמיים לספק שירות שוויוני, זהה בתוכנו ובאיכותו לשירות הניתן לסטודנטים שאינם עם מוגבלות. על שירות זה להנתן באותם מקומות ובאותן מסגרות כמו כלל הסטודנטים.

ככלל, זכויותיהם של הסטודנטיות והסטודנטיות לנגישות מעוגנות בחוקים ובתקנות שונים, ביניהם:

  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) (ובקיצור: חוק השוויון);
  • תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), 2013 (ובקיצור: תקנות הנגישות לשירות);
  • תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם  מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי ההשכלה הגבוהה שהם נותנים, 2016 (ובקיצור – תקנות ההשכלה הגבוהה); 
  • בנוסף, התקן הישראלי 5568 מתייחס להתאמות נגישות באינטרנט. תקנות הנגישות לשירות ותקנות הנגישות להשכלה גבוהה, מפנות לתקן זה. התקן הבינלאומי WCAG 2.0, הוא הבסיס לתקן הישראלי.  


מפניות של סטודנטים וסטודנטיות עולה כי קיימת אי וודאות לגבי ההתאמות אשר על המוסדות להשכלה גבוהה לספק לסטודנטים וסטודנטיות כבדי שמיעה וחירשים בתקופה זו. ננסה לענות על שאלות אלו, תוך סקירה של ההסדרים המשפטיים בנושא, והתייעצות עם מומחים.   

 א. האם המוסדות להשכלה גבוהה חייבים לתת התאמות נגישות בקורסים המוקלטים מראש ומועברים כסרטונים באינטרנט?

על מוסדות ההשכלה הגבוהה לספק הנגשה, על פי דרישה מראש, המוגשת על ידי הסטודנט. תקנות הנגישות להשכלה גבוהה אינן מחייבות, לכאורה, מתן כתוביות או תרגום לשפת סימנים בסרטונים. אם סטודנט מבקש התאמות, בידי המוסד הבחירה בין מתן כתוביות לבין מתן הטקסט בדפוס. 

תקנות אלו לדעתנו אינן עונות על הצורך במתן התאמות לקורסים שלמים המועברים כיום דרך האינטרנט, כדרך ההוראה העיקרית. אנו ממליצים על הוספת כתוביות מסוכנרנות בהרצאות מוקלטות, וזאת אף ללא בקשה מסטודנטים. זוהי לדעתנו הדרך הטובה, הנוחה, השוויונית וגם הזולה ביותר, למתן התאמות לסטודנטים כבדי שמיעה וחרשים. די בהפקת כתוביות פעם אחת על מנת לספק נגישות למספר גדול של סטודנטים, ואין צורך לספק תמלול או להפיק טקסט באופן אינדיבידואלי עבור מספר גדול של סטודנטים.  תרגום לשפת סימנים בסרטונים המוקלטים מראש אינו מחוייב כלל לפי התקנות, אך לדעתנו יש לשקול זאת, לאור המעבר ללמידה מקוונת והחובה הקיימת בתקנות למתן תרגום לשפת סימנים בשיעורים פרונטליים. גם במקרה זה, הוספת תרגום לשפת סימנים לסרטונים, מראש, מהווה פתרון זול ויעיל יותר עבור מספר גדול של סטודנטים הנזקקים לתרגום זה.   

ב. האם המוסדות להשכלה גבוהה חייבים לתת התאמות נגישות בשיעורים המועברים בשידורים חיים, כגון בזום? 

תקנות הנגישות להשכלה גבוהה, המפנות לתקן הישראלי להנגשת האינטרנט (ת"י 5568) פוטרות לכאורה את המוסדות האקדמיים מהספקת כתוביות בשיעורים המועברים בשידורים חיים. התקן הישראלי, המבוסס על התקן הבינלאומי, אינו מחייב אפליקציות של שיחות, כגון בזום, בהתאמות – ומשאיר את הנושא לשיקול דעתו של המארח בשיחה. 

אולם כאמור תקנות אלו – וכן התקנים – הותקנו לפני עידן הקורונה, ולא חזו את המעבר של מוסדות אקדמיים ללמידה מקוונת, כתחליף ללמידה פיזית במוסדות עצמם. לדעתנו, מחובתם של המוסדות האקדמיים לתת שירות שוויוני, נובעת גם החובה להנגיש את השיעורים המקוונים החיים

הספקת כתוביות להרצאות המשודרות בשידור חי, הינה פשוטה מאוד. בתוכנת "זום", לדוגמא, מספקת התוכנה בעצמה כלים על מנת להוסיף כתוביות, שהמשתתפים יכולים לצפות בהן אם ירצו, בלחיצת כפתור. התמלול לרוב אינו אוטומטי, אלא מבוצע "מרחוק" על ידי מתמללים אנושיים היושבים בביתם או במוקד ארצי.  

בנוסף, עוד ועוד חברות נכנסות לשוק התמלול האוטומטי. כבר כיום קיים מגוון פתרונות תמלול אוטומטי באנגלית המשתלבים בתוכנת זום (כגון Otter, Rev, Verbit ועוד), תוכנות נוספות של שיחות וידאו מספקות תמלול אוטומטי באנגלית, ביניהן meet של גוגל. בנוסף, חברות ישראליות מספקות ו/או מפתחות מענים לתמלול אוטומטי בעברית. ביניהן: eType, Verbit, חברת יפעת ועוד). 

הן תמלול אוטומטי והן שירות תמלול מרחוק, הנם פתרונות שלא היו קיימים בעת התקנת התקנות. אלו פתרונות יעילים וזולים באופן משמעותי, ממתן התאמות באופן אינדיבידואלי, ומאפשרים לספק נגישות למספר רב של סטודנטים, במרוכז.   

תוכנת "זום" מאפשרת גם יצירת תמליל סיכום אוטומטי של הטקסט בשידור. ניתן לבצע פעולות עריכה ותיקון על תמליל הסיכום במהירות, ולהפיצו למספר רב של משתמשים זמן קצר לאחר השידור. יחד עם זאת, פתרון זה אינו אידאלי עבור סטודנטים כבדי שמיעה וחירשים, מאחר שאינו מאפשר להם לקבל את המידע המועבר בשידור באותם תנאים כמו חבריהם: באותו הזמן, ותוך אפשרות לקיום דיאלוג עם המרצה.  

התקנות אינן מחייבות את המוסדות להשכלה גבוהה לספק תרגום לשפת סימנים לשיעורים המועברים בשידור חי. אך גם כאן, הספקת ההתאמה היא פשוטה יחסית. בזום, לדוגמא, יכולה מתורגמנית להשתתף בשיעור כשאר התלמידים, עם "חלון" משלה. תלמידים המעוניינים בתרגום לשפת סימנים יכולים "לנעוץ" חלון זה, ולראות את התרגום בזמן אמת.   

לאור פשטות מתן ההתאמות בשעורים המועברים בשידור חי ויעילותן, לכן רצוי לדעתנו שהמוסדות להשכלה גבוהה יספקו אותן לסטודנטיות וסטודנטים כבדי שמיעה וחירשים, לפי בקשתם. במקביל, על המוסדות להשכלה גבוהה לספק הנחיות טכניות למרצים כיצד להפעיל את ההתאמות בעת השידור החי. 

לסיכום:

על מנת לספק שירות שוויוני לסטודנטים כבדי שמיעה וחירשים, על המוסדות להשכלה גבוהה לספק התאמות בשיעורים מקוונים, בין אם מוקלטים מראש או שיעורים המועברים בזמן אמת בדומה לחובתם לספק התאמות לשיעורים פרונטליים המסופקים בקמפוסים. בדיקת המצב בארה"ב, לדוגמא, מעלה כי המוסדות האקדמיים חייבים על פי חוק (ה-Americans with Disabilities Act) לספק התאמות גם לתכנים המועברים ברשת, לרבות באפליקציות כגון זום. מרצים מקבלים הנחיות כיצד לספק כתוביות בזום, על מנת שיוכלו לספקן לתלמידים. אנו ממליצים להתאים במקביל את תהליך הגשת הבקשות להתאמות על ידי סטודנטים, כך שההתאמות יסופקו באופן מלא, ובזמן. 

באשר לשיעורים המועברים בשידור חי, מומלץ בשלב ראשון, לספק כתוביות באמצעות שירות תמלול. בעתיד, ניתן יהיה לשקול שימוש בתוכנת תמלול אוטומטית, אשר תחסוך תשלום למתמללים. כמובן, שיעורים המועברים על ידי מוסדות אקדמיים ישראליים בשפה האנגלית, ניתן יהיה לתמלל באמצעות התוכנות האוטומטיות הקיימות כיום בשוק, בנוסף או כתחליף לשימוש במתמללים אנושיים.

מתן התאמות נגישות לתלמידים כבדי שמיעה וחרשים, יאפשר להם לקבל את השירות באותו זמן, מקום ואיכות כשאר התלמידים וייתר את הצורך בהספקת החומר בנפרד ובדיעבד, כגון ב"שיעורי תגבור". אנו תקווה כי המלצות אלו יאומצו ע"י כלל המוסדות להשכלה גבוהה, בזמן הקרוב. 

נספח: 

מסמך זה הינו תקציר של מסמך מפורט שנערך על ידי עו"ד אדמון על בסיס חקיקת הנגישות ותקני הנגישות לאינטרנט, וכן התייעצות עם מומחים לזכויות אנשים עם מוגבלות בארה"ב. בנוסף, מבוסס המסמך על שיחות שקיים עידו גרנות עם חברות מובילות בארץ בתחום ההנגשה והתמלול.   

על הכותבים:

עו"ד צביה אדמון – מתמחה בזכויות של אנשים עם מוגבלות. ניסחה את תקנות הנגישות לשירות עבור משרד המשפטים ומלמדת כיום באוניברסיטת תל אביב ובמכון מגיד של האוניברסיטה העברית. בנוסף, מייעצת עו"ד אדמון לעמותות, לחברות ולגורמים ממשלתיים בישראל ובחו"ל, בתחום הרגולציה של הנגישות. 

עידו גרנות – מומחה לשילוב ולנגישות אנשים כבדי שמיעה וחירשים, אדם כבד שמיעה בעצמו. בעברו מנכ"ל בקול – ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים ומנהל תוכניות בג'וינט ישראל. יועץ נגישות לגופים שונים, ומנהל הבלוג "לחיות עם כו"ח". 

Image by Nikolay Georgiev from Pixabay

4 תגובות בנושא “הנגשה לסטודנטים וסטודנטיות כבדי שמיעה וחירשים בעידן הקורונה – חקיקה מול מציאות

הוסיפו את שלכם

  1. הערות:

    1. אני אישית מעדיף מאוד תמליל שאפשר לקרוא אותו בקצב שלי על פני צפייה בסרטון וידאו.
    הכי טוב זה תמליל שמשובצים בו שקפים ותמונות מהסרטון במקומות מתאימים. ככה לא צריך לעבור לסירוגין בין התמליל והסרטון.
    יש לתמליל יתרון גם בתחומים הבאים, שמקילים על הצדקת ההשקעה בהכנת תמליל:
    – אנשים שאינם חירשים אבל קוראים הרבה יותר מהר מאשר צפייה בסרטון עם ראשים מדברים.
    – תמיכה בחיפוש בטקסט באמצעות מנוע חיפוש.

    2. בתרגום לשפת סימנים יש בעיה כאשר צריך סימנים עבור מונחים מקצועיים. לא תמיד יש קבוצה מספיק גדולה של חירשים מסמנים באותו המקצוע כדי שיהיו להם סימנים מוסכמים למונחים המקצועיים.
    אין לי פתרון טוב לבעיה זו.
    אני חושש שאנו חיים בהכחשה כשמדובר בבעיה זו.

    אהבתי

    1. היי, אני מתורגמן שפת סימנים ורוצה להתייחס לחלק השני בתגובה שלך:
      יצא לי לתרגם שיעורים אקדמיים בתחומים שאין בהם סימנים למונחים מקצועיים (ולחלקם לא קיימות אפילו מילים בעברית) – ופשוט הסכמתי עם הסטודנט/ית על סימנים תוך כדי השיעור. לפעמים אלה היו סימנים שמבוססים על הפעולה של הדבר, לפעמים על איך שהדבר נראה וכן הלאה.
      אותם סימנים ש"המצאנו" עברו אחר כך בשני צינורות מקבילים – אחד דרכי אל מתורגמנים ומתורגמניות שניסו לברר האם קיים סימן למונח כזה או אחר ואני עניתי "אני לא יודע האם קיים סימן, אבל הנה מה שאני והסטודנט/ית המצאנו, אולי זה יעזור לך"; והשני באופן דומה דרך הסטודנט/ית אל החברים והמכרים בקהילת הכו"ח.
      באופן דומה גם אני הייתי לעיתים בצד השואל והמתייעץ, וכך מתורגמנים אחרים הראו לי סימנים מוסכמים בינם לבין סטודנטים/ות אחרים/ות (ובאופן דומה דרך הסטודנטים/ות עצמם/ן).
      בקיצור, מה שאני מנסה לומר הוא שגם סימנים מוסכמים בין מתורגמן לסטודנט, שנולדים תוך כדי שיעור רק למען הנוחות של אותו רגע – עשויים להתפשט כך או אחרת ממש כמו סימנים למילים שגרתיות ויומיומיות כמו "סלפי". העובדה שאלה מונחים מקצועיים פשוט גורמת לתהליך הזה לקרות לאט יותר, אבל זה עדיין אפשרי.

      אהבתי

      1. אמנם זה בדרך כלל לא רלבנטי ללימודי תואר ראשון, אבל בלימודי תואר שני ואחר כך בעולם העבודה/מחקר, כאשר האדם החירש צריך לא רק לספוג חומר באופן פאסיבי אלא גם לתרום לדיונים, יש לפעמים מצב שבו החירש צריך להשתמש במונח שלא השתמשו בו קודם בסביבה זו.

        למשל אם דנים באיזושהי בעיה טכנית והחירש קרא בספרות המקצועית מאמר שמציע גישה חדשה לפתירת הבעיה תוך שימוש במונחים שלא השתמשו בהם עד עכשיו בהקשר הזה.

        ואז אם אין כבר סימן למונח הזה, החירש והמתורגמן צריכים להמציא את הסימן והחירש צריך גם איכשהו לומר למתורגמן איך אומרים את זה בעברית/באנגלית (לפי השפה שבה משתמשים בישיבה).
        כל התהליך הזה לוקח כמה שניות ובינתיים המשתתפים האחרים צריכים להמתין והסכויים הם שהמשתתפים השומעים יהיו חסרי סבלנות וימשיכו בדיון בלי התרומה של החירש.

        אני אישית השתתפתי לפני כמה שנים בדיון מקצועי שהונגש ע"י מתורגמנית לשפת סימנים. הרגשתי בשפת סימנים כמו ילד בן 12, בגלל שאוצר המילים שלי בשפת סימנים הוא ברמה הזו. המתורגמנית באותו דיון לצערי היתה "שוביניסטית" והתעקשה שבתור חירש עלי להשתמש בשפת סימנים ולא להיות אורלי וזה פגע בצורה רצינית ביכולתי לתרום לדיון ולשדר רושם רציני. מאז נשבעתי שבדיונים מקצועיים אני לוקח רק מתמלל/ת. עם תמלול, מתי שאני צריך לומר משהו, אני יכול פשוט להקליד על המחשב של המתמלל והוא קורא בקול את מה שכתבתי.

        אהבתי

  2. כמתורגמן שפת סימנים אני מבקש לציין שהתרגום לשפת סימנים בתוכנת זום איננו חף מבעיות. למשל, העובדה שאפשר לנעוץ רק חלון אחד מקשה על קיום קשר עין ברגע שיש יותר מסטודנט אחד בכיתה; או העובדה שאם אחד הסטודנטים עונה לשאלה, לי כמתורגמן קשה לומר מי ענה כרגע – בעוד שבכיתה עצמה אני יכול להצביע פיזית על הדובר.
    במהלך סגר הקורונה במרץ-אפריל יצא לי לתרגם הרבה בזום וקיבלתי גם תלונות על כך שהחלון פשוט קטן מדי – מה שהוביל אותי לתרגם עם שני מכשירים במקביל – למשל שני מחשבים ניידים שבהם אחד מחובר לזום כדי שאשמע והשני מחובר לסקייפ כדי שאתרגם, או מחשב שמחובר לזום תוך כדי תרגום בשיחת וידאו בוואטסאפ.
    בכל הקשור לתרגום שפת סימנים, תוכנת זום הייתה לא רעה – אבל יש עוד מקום לשיפור. 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑